Daf 58a
וְכִי תֵּימָא דְּעָבֵיד מְחִילּוֹת בַּקַּרְקַע וְשָׁחֵיט בְּהוּ וְכִי הַאי גַּוְונָא מִי הָוֵי מִזְבֵּחַ וְהָתַנְיָא מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי שֶׁיְּהֵא מְחוּבָּר (מֵאֲדָמָה) [בַּאֲדָמָה] שֶׁלֹּא יִבְנֶנּוּ לֹא עַל גַּבֵּי מְחִילּוֹת וְלֹא עַל גַּבֵּי כִּיפִּין
Rachi (non traduit)
כיפין. אולמים ארקמלו''ט:
לָא צְרִיכָא דְּבַצְּרֵיהּ בַּצּוֹרֵי
Rachi (non traduit)
דבצריה בצורי. אם נמלך לקצר את המזבח ונשאר מחצה של צפון פנוי ושחט שם פסולות ואע''ג דירך הוא פסיל ליה אלמא סבירא ליה בדרום עזרה הוא דאי לא אמאי פסיל ליה:
אָמַר רַבִּי זֵירָא אֶפְשָׁר אִיתַאּ לְהָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְלָא תְּנֵינָא לַהּ בְּמַתְנִיתִין
Rachi (non traduit)
אפשר איתא להא דר' יוחנן. דאמר אומר היה רבי יוסי כוליה מזבח בצפון קאי ולא תנינן לה שום רמז במשנה בששה סדרים:
נְפַק דַּק וְאַשְׁכַּח דִּתְנַן בֵּירְרוּ מִשָּׁם עֲצֵי תְאֵינָה יָפִים לְסַדֵּר מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹרֶת כְּנֶגֶד קֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית מָשׁוּךְ מִן הַקֶּרֶן כְּלַפֵּי צָפוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאוֹמֶד חָמֵשׁ סְאִין גֶּחָלִים וּבְשַׁבָּת בְּאוֹמֶד שְׁמוֹנֶה סְאִין גֶּחָלִים שֶׁשָּׁם הָיוּ נוֹתְנִין שְׁנֵי בְּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים
Rachi (non traduit)
דק ואשכח. במשנת תמיד:
ביררו משם. מדיר העצים:
עצי תאנה יפין. בשל תאנה היו רגילין וטעם אגדה הוא שבו היתה תקנה לאדם הראשון ויעשו להם חגורות:
מערכה שניה של קטרת. אצל מערכה גדולה היו מסדרין מערכה קטנה ליטול ממנה גחלים להכניס על מזבח הפנימי שלשה קבין לכל בקר וערב להקטיר עליהם קטרת ובמסכת יומא בפרק טרף בקלפי (יומא דף מה:) בסופיה ילפינן מקרא דעל מזבח החיצון צריך להיות מערכה לכך:
כנגד מערבית דרומית. של מזבח ומשוך לצד צפון להרחיקו מן הקרן ד' אמות וטעם מפרש לקמיה מאי שנא הקרן זה ומ''ט מושכו הימנה ולצפון ד' אמות:
משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות גרס. וכן מצינו בסדר המשנה במשנת תמיד:
באומד חמש סאין גחלים. לפי אומד ה' סאין גחלים היו נותנין שם עצים כך שיעורו לחתות בתוכו בראש המזבח שהוא חלק מחתה של סאה לר' יוסי דאמר בסדר יומא (דף מג:) בכל יום חותה בשל סאה ומערה בתוך ג' קבין:
בשבת היו מסדרין שם לפי אומד ח' סאין. לפי שצריך להקטיר הבזיכין על מזבח החיצון שעל מזבח הפנימי אין הקטר אלא של קטרת שחרית וערבית כדכתיב לא תעלו עליו קטרת זרה וגו' (שמות ל':
ט'):
Tossefoth (non traduit)
משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות. בכולה שמעתא משמע דגחלים דיום הכפורים צריך ליקח כנגד הפתח וצריך לומר דהיינו לכתחילה אבל דיעבד כשר אפילו דהאי גיסא ודהאי גיסא כדאמר בפרק טרף בקלפי (יומא מה:
מו.
ע''ש ד''ה אבל.) ואיצטריך מעל המזבח ואיצטריך מלפני ה' וא''ת מהיכא תיתי עיכובא דאיצטריך קרא לאכשורי בדיעבד אין זה בדברים הנעשים בבגדי לבן לא בפנים ולא בחוץ ובין לרבי יהודה ובין לרבי נחמיה ליכא עיכובא וי''ל דאיצטריך משום דצורך פנים כפנים דמי כקטורת שחפנה קודם שחיטת הפר שלא עשה ולא כלום דחוקה כתיב בה (ויקרא ט''ז:
י''ב) דצורך פנים כפנים דמי וא''ת הכא משמע דלא מקרי לפני ה' אלא במערב וכן גבי נר מערבי בפ' שתי הלחם (מנחות דף צח:) ואילו בסוף כל המנחות [באות מצה] (שם סא.) אמרינן לפני ה' במזרח גבי תנופת לוג שמן של מצורע ואשמו וכן גבי שחיטה כתיב לפני ה' ושריא בכל מקום בעזרה וי''ל דשחיטה ותנופת לוג אשם כתיב לפני ה' למעוטי בחוץ דתנופת אשם מחיים אבל גבי גחלים כתיב (ויקרא טז) מעל המזבח ונרות היו בהיכל אם כן לפני ה' למה לי לאו משום דבעינן במערב ומיהו קשה דבההוא שמעתא דכל המנחות באות מצה (גם זה שם) פריך עלה והאמרת במערב לפני ה' פי' גבי הגשת מנחה בפירקין ובריש הקומץ רבה (מנחות דף יט:) ומשני הני מילי מנחות דאיקרי חטאת וחטאת טעונה יסוד וקרן דרומית מזרחית לא היה לה יסוד אבל הכא לפני ה' קרינא ביה משמע דאי לא בעיא יסוד הוה מכשרנא קרן דרומית מזרחית להגשה ואע''ג דכתיב לפני ה' ונראה לי ברו''ך דאי לא כתיב לפני ה' בהגשת מנחה אע''ג דכתיב בה אל פני המזבח דהיינו דרום וגם איתקש לחטאת העוף ליסוד אכתי אמצע לצד דרום באמה של יסוד רחוק מקרן מערבי אבל קשה בלא היקשא לחטאת בעינן ליסוד מערב כיון דכתיב לפני ה' לגלות מערב כמו גבי גחלי יום הכיפורים וגם כתיב פני המזבח דמשמע דרום וכן איתא לקמן בפירקין (זבחים דף סג:). ברו''ך:
וּמַאי סִימָנָא רַבִּי יוֹסֵי הִיא דְּתַנְיָא
Rachi (non traduit)
ומאי סימנא. מהו הסימן שהוקבע להם למערכה שניה ולהקטרת הבזיכין קרן מערבית דרומית ומשוך ארבע אמות מן הקרן ולצפון:
Tossefoth (non traduit)
רבי יוסי היא. וא''ת מי מצית מוקמת לה לסדר תמיד כר''י הא תנן בסוף מסכת תמיד (דף לג.) עירן לתוך של זהב ונתפזר ממנה קב גחלים ולרבי יוסי היה מתפזר יותר כדתנן פרק טרף בקלפי (יומא דף מג:) רבי יוסי אומר בכל יום היה חותה בשל סאה ומערה לשל שלשת קבין וי''ל נהי דהא דלא כרבי יוסי הך כרבי יוסי אתיא שפיר ולא דמי להא דדייקינן בפ''ק דיומא (דף טז:) ואי ס''ד מדות רבי יהודה היא כו':
גּוּפָא אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מוֹדֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאִם שְׁחָטָן כְּנֶגְדָּן בַּקַּרְקַע פְּסוּלוֹת אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא מַאי כְּנֶגְדָּן בַּקַּרְקַע אִילֵימָא אַמָּה יְסוֹד אַמָּה סוֹבֵב הַאי גּוּפֵיהּ מִזְבֵּחַ הוּא וְעוֹד מַאי כְּנֶגְדָּן בַּקַּרְקַע
Rachi (non traduit)
מאי כנגדן בקרקע. הא ליכא לפרושי כנגדן ברצפה למזרח המזבח ובמערבו דאם כן לא הוה קשיא מילתא לרב אסי לעיל דמהכא ליכא למילף דלית ליה לרבי יוסי ברבי יהודה חצי המזבח עומד בצפון דאפילו הוא צפון נמי פסיל ליה לרבי יוסי [ברבי יהודה] ואפילו סמוך לכותל העזרה צפוני פוסל אם משוך מכנגד זוית המזבח צפונה למזרח או למערב דדייקינן על ירך כדאמר בפ''ב (לעיל זבחים כו.) איזהו צפון מקיר מזבח צפוני עד כותל עזרה צפונית כנגד המזבח כולו אבל משוך מכנגד המזבח לא הלכך על כרחך האי כנגדו דילפינן מינה דמקום המזבח לאו צפון הוא תחתיו קאמר ומאי היא:
אי נימא. אם שחטן על כניסת הסובב והיסוד האי לאו כנגדן הוא אלא מזבח ממש ומכשר בה רבי יוסי בר' יהודה כדקתני מחצי המזבח לצפון:
מַתְנִי' קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כְּאִילּוּ נִשְׁחֲטוּ בַּצָּפוֹן רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מֵחֲצִי הַמִּזְבֵּחַ וְלַדָּרוֹם כַּדָּרוֹם מֵחֲצִי הַמִּזְבֵּחַ וְלַצָּפוֹן כַּצָּפוֹן
Rachi (non traduit)
מתני' קדשי קדשים. כאילו נשחטו בצפון. בגמ' יליף טעמא:

Tossefoth (non traduit)
מתני' קדשי קדשים ששחטן בראש המזבח. מדאורייתא שוחט לכתחלה כדדרשינן מוזבחת עליו ושמא הא דנקט דיעבד מדרבנן שלא תרביץ גללים:
גְּמָ' אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר הָיָה ר' יוֹסֵי כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בְּצָפוֹן קָאֵי וּמַאי כְּאִילּוּ מַהוּ דְּתֵימָא בָּעֵינַן עַל יָרֵךְ וְלֵיכָּא קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
גמ' אמר רבי יוחנן אומר היה כו'. גמרא גמיר לה רבי יוחנן:
מאי כאילו. הא ודאי בצפון נשחט:
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַב אַסִּי אֶלָּא מֵעַתָּה לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הָכִי נָמֵי דְּחֶצְיוֹ בְּצָפוֹן וְחֶצְיוֹ בַּדָּרוֹם
Rachi (non traduit)
אלא מעתה כו'. קס''ד דרבי זירא דממתני' גמיר לה רבי יוחנן להא דאומר היה רבי יוסי:
וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי וְהָא אַתְּ הוּא דְּאָמְרַתְּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן מוֹדֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאִם שְׁחָטָן כְּנֶגְדָּן בַּקַּרְקַע פְּסוּלָה
Rachi (non traduit)
מודה רבי יוסי ברבי יהודה. אע''פ שמכשיר למזבח מחציו לצפון מודה הוא שאם שחטו כנגד אותו מקום מתחתיהם בקרקע פסולות ולקמיה מפרש היאך יכול לשחוט תחת המזבח:
אֲמַר לֵיהּ הָכִי קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ
Rachi (non traduit)
א''ל. רב אסי הכי אמר ר' יוחנן כו' כלומר אומר היה רבי יוסי דקאמר ר' יוחנן לעיל לאו ממתני' גמר אלא הכי גמר לה מרבותיו ומתניתין לאו במקום מזבח פליגי דנימא רבי יוסי כולה בצפון ור' יוסי בר' יהודה נימא חציו צפון אלא מדרשא דקרא:
רַבִּי יוֹסֵי סָבַר כּוּלּוֹ לְעוֹלָה וְכוּלּוֹ לִשְׁלָמִים וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר חֶצְיוֹ לְעוֹלָה וְחֶצְיוֹ לִשְׁלָמִים
Rachi (non traduit)
ה''ג כולו לעולה וכולו לשלמים. כולו ראוי לשחיטת עולה דקדושת צפון עליו מגזירת הכתוב וכולו ראוי לשלמים שהשלמים כשירין אף בצפון מק''ו בפירקין דלעיל (זבחים דף נה.):
Tossefoth (non traduit)
כולו לשלמים. ואע''ג דקסבר ליה כולו מזבח בצפון קאי אפילו הכי איצטריך לן לעיל קרא להכשיר צפון לשלמים דמהכא לא נפקא דעל המזבח גזירת הכתוב הוא כי היכי דמכשר רבי יוסי ברבי יהודה מחציו ולצפון לעולה אע''ג דכנגדן בקרקע פסולות דדרום הוא אלא דעל המזבח גזירת הכתוב:
דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כּוּלּוֹ לְעוֹלָה כָּשֵׁר הַשְׁתָּא כּוּלּוֹ לְעוֹלָה כָּשֵׁר כּוּלּוֹ לִשְׁלָמִים מִיבַּעְיָא
וְאִידָּךְ אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא עוֹלָה הוּא דִּדְחִיק לֵיהּ מָקוֹם אֲבָל שְׁלָמִים דְּלָא דְּחִיק לֵיהּ מָקוֹם אֵימָא לָא קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
דדחיק לה מקום. שמקומן קטן ודחוק שאין כשר לה אלא צפון ופעמים שהעולות מרובות וצר להם המקום והכשיר להן הכתוב ראש המזבח:
MISHNAH. IF SACRIFICES OF HIGHER SANCTITY ARE SLAUGHTERED ON THE TOP OF THE ALTAR, R. JOSE SAID: [THEY ARE] AS THOUGH THEY WERE SLAUGHTERED IN THE NORTH; (1) R. JOSE SON OF R. JUDAH SAID: FROM THE MIDDLE OF THE ALTAR SOUTHWARD IS AS SOUTH, FROM THE MIDDLE OF THE ALTAR NORTHWARD IS AS THE NORTH. GEMARA. R. Assi said in R. Johanan's name: R. Jose maintained that the whole of the altar stood in the north. (2) What then does AS THOUGH [etc.] mean? You might think that we require [them to be slaughtered] on the side [of the altar]. (3) which they were not. Hence he informs us [that it is not so]. Said R. Zera to R. Assi: If so, will you indeed say that R. Jose son of R. Judah holds that [the altar] is half in the north and half in the south? (4) And should you answer, That indeed is so; surely it was you who said in R. Johanan's name: R. Jose son of R. Judah admits that if he slaughtered them in a corresponding position on the ground, (5) they are unfit? — Said he to him, This is what R. Johanan said: Both of them inferred [their views] from the same text: (6) And thou shalt sacrifice thereon thy burnt-offerings, and thy peace-offerings: (7) R. Jose holds: The whole of it [the altar] is fit for [the slaughtering of] the burnt-offering, (8) and the whole of it is fit for peace-offerings. While R. Jose son of R. Judah holds: Divide it: half of it is for a burnt-offering, and half for a peace-offering. For if you think that the whole of it is fit for a burnt-offering, then seeing that the whole of it is fit for a burntoffering, need it be said that the whole of it is fit for a peace-offering. And the other? (9) — It is necessary: (10) You might think that only a burnt-offering [is fit if slaughtered on the top of the altar]. since its room is cramped. (11) But as for peace-offerings, whose room is not cramped, (12) I would say that it is not so. Hence [the text] informs us [otherwise]. The [above] text [stated]: ‘R. Assi said in R. Johanan's name: R. Jose son of R. Judah admits that if he slaughtered them in a corresponding position on the ground, they are unfit.’ R. Aha of Difti asked Rabina: What does ‘in a corresponding position on the ground’ mean? (13) Shall we say, on the cubit of the base or the cubit of the terrace: (14) surely that is the altar itself? Moreover, what does ‘on the ground’ mean? (15) And if you say that he made a cavity in the ground (16) and slaughtered therein: would that be a [proper altar]? Surely it was taught: An altar of earth thou shalt make unto Me: (17) [this teaches] that it must be joined to the earth, that it must not be built over cavities or on rocks? — It means that he shortened it (18) R. Zera said: Is it possible that this statement of R. Johanan (19) is correct, and yet we have not learnt it in the Mishnah? (20) So he went out, searched, and found it. For we learnt: They selected from there (21) sound fig-tree wood (22) to arrange the second pile for incense (23) by the south-west horn at a distance of four cubits from it northward; [sufficient wood was taken to make] about five se'ahs of coals, (24) and on the Sabbath, about eight se'ahs, because they placed there the two censers of frankincense for the shew-bread. (25) And what is the token? (26) — This agrees with R. Jose. For it was taught:

(1). Hence valid.
(2). Supra 53a.
(3). Lev. I, 11.
(4). R. Zera assumed that R. Assi's statement was inferred from the Mishnah: since R. Jose rules that if it is slaughtered anywhere on the top of the altar, it is as though it is slaughtered in the north, it follows that the whole of the altar is in the north. But if this inference is correct, a similar deduction can be made with respect to R. Jose b. R. Judah.
(5). This will be explained anon.
(6). I.e., R. Johanan did not base his statement on the Mishnah, but on the Scriptural interpretation of these Rabbis.
(7). Ex. XX, 21.
(8). Hence the whole of the altar is in the north, since a burnt-offering must be slaughtered in the north (Lev. I, 11).
(9). How does he rebut this argument?
(10). To state that the whole of it is fit for a peaceoffering.
(11). As it must be slaughtered in the north, there may not be enough room when there are many sacrifices; hence Scripture permitted the top of the altar too.
(12). They can be slaughtered anywhere in the Temple court.
(13). It cannot mean on the pavement at the side of the altar, for then there would be no difficulty on R. Assi's view. For even if the whole altar stood in the north, yet if one slaughtered on the west or east of it at some distance from the actual side, it would still be unfit, because it must be killed between the north side of the altar and the opposite wall of the Temple court; therefore this could not prove that R. Jose did not hold that half the altar was in the north and half in the south. Hence it must apparently mean, on the ground of the altar itself. Now, how is this possible?
(14). The altar’ was recessed a cubit for the base and a cubit for the terrace (v. supra 54a).
(15). The top of the base or the terrace is not ‘on the ground’.
(16). Under the altar.
(17). Ex. XX, 21.
(18). It was decided to shorten the altar, and the northern half of it was thus left clear. Although it is still the side, the offerings slaughtered there are unfit, which proves that he holds that the altar is in the south, as there is no other reason for its unfitness.
(19). That R. Jose holds that the whole altar stood in the north.
(20). There must be some hint of it in the Mishnah.
(21). The wood-shed, in which the wood for the altar was kept.
(22). Not worm-eaten.
(23). At the side of the large wood-pile, on which the offerings were burnt, a smaller pile was made, whence three kabs of burning coals were taken every morning and evening for the inner altar, on which the incense was burnt.
(24). So that it should be easy to take the necessary quantity of live coals from it for the inner altar.
(25). This frankincense was burnt on the Sabbath, and on the outer altar, on this special pile. Therefore more coals were required (as the other incense still had to be burnt on the inner altar). V. Tam. II, 5.
(26). By which sign did the Sages rule that this second pile was in that particular spot?
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source